המשורר שוקי גוטמן הנו הראשון שהגדיר  את המושג 'אינטליגנציה פואטית' כתפיסת עולם החיונית להתבונן על העולם הפנימי והחיצוני של אדם דרך צירופי מילים המקבלים משמעות מעבר למילים עצמן.

אבני היסוד של האינטליגנציה הפואטית

אינטליגנציה פואטית מושתתת על חמישה אבני יסוד:

1. משמעות – התהייה על סיבתו ומטרתו של הקיום בכלל, והקיום האנושי בפרט. משמעות היא זו המניעה את האדם לבחירת ייעוד ותכלית לחיים מלאים. חיפוש אחר משמעות החיים הוא במוקד של יצירות רבות, ביניהם "האדם מחפש משמעות" מאת הנוירולוג והפסיכיאטר ויקטור פרנקל. הפואטיקה מאפשרת גילוי אני אותנטי ומי האדם בתוך השיר. קיימת התייחסות לשיר בשלמותו שהוא יותר מסך מילותיו. 

2. מודעות עצמית – תשומת לב האדם לרגשותיו, מחשבותיו, ורצונותיו. בתהליך כתיבת שירה, באים לידי ביטוי היבטים מודעים ולא מודעים המאפשרים את העמקת המודעות העצמית. כתוצאה מכך, דיוקן עצמי בשירה מאפשר חיבור לעוצמות ולחולשות והכרה מדויקת בערך העצמי.

3. יכולת אמפטית – היכולת לקלוט ולהבין מצבים נפשיים של הזולת תוך פיתוח רגישות וקרבה כלפי הזולת. קיימת אפשרות "להיות" עם האחר, להבין את המצב אך לא להזדהות. בפואטיקה יכולת זאת מתבטאת  בצירופי מילים תוך שימוש באנלוגיות, האנשה, דימויים ומטפורות של העברה בין שני עולמות המאפשרים עיבוד רגשי. ליכולת אמפטית יש השפעה אדירה על פיתוח תקשורת בין-אישית ועל הבנת מערכות יחסים.

4. יצירתיות – תהליך הפקה של רעיון חדש, מקורי ופורץ דרך, נשען על דמיון, יכולת אלתור וגמישות ויש לכך היבטים נוירולוגיים, פילוסופיים ופסיכולוגים. היצירתיות מתפתחת בחלק הימני של המוח ועל מנת לשחרר אותה יש להתאמן על כך. הפואטיקה  מאפשרת עולם עשיר ורב-ממדי  ועושה שימוש נרחב בדמיון, בצירופי מילים ובלשון ובכך מפתחת את היצירתיות החבויה.

5. אינטואיציה – היכולת לקבל ולפענח מסרים תוך-אישיים ללא חשיבה רצונית ובהארה פתאומית, משמעותית מאוד בתהליך קבלת החלטות בעידן המודרני של אי וודאות, שינויים ואתגרים. השירה מאפשרת לפתח את הידיעה האינטואיטיבית והקול הפנימי על ידי אסוציאציות המהוות בסיס לחלומות ומאפשרות העלאת רעיונות חדשים.