הַמּוֹרָה לְגֵאוֹגְרַפְיָה תָּמָר
לִמְּדָה אוֹתִי בְּדַרְכָּהּ
רָזֵי הִתְבּוֹנְנוּת אִישִׁית
בִּיצוּרֵי אֱנוֹשׁ טִיפּוּסִיִּים.

פָּקְדָה עָלַי לִפְרָקִים
לְהִתְיַדֵּד עִם פִּנַּת הַחֶדֶר,
גּוּפִי מֻפְנֶה לְמֶרְכַּז הַכִּתָּה,
גַּבִּי מְלַטֵּף קִיר מִתְקַלֵּף.

בְּעוֹדָהּ מִתְאוֹנֶנֶת אֲרֻכּוֹת
עַל הָאַקְלִים הַיָּם תִּיכוֹנִי
וּתְנָאֵי הַשֶּׁטַח הַקָּשִׁים,
הִבַּטְתִּי בְּיַלְדֵי הַמֵּאָה.

צַמּוֹת אַפְרִיקָאִיּוֹת לַיַּלְדָּה הַיָּפָה,
פָּנִים סְמוּקוֹת לַמְּשַׂחֲקִים בְּכַדּוּר,
עֵינַיִם טְרוּטוֹת לְקוֹרְאֵי הַסְּפָרִים
וּלְמִי שֶׁעָצוּב הַיּוֹם.

הַתַּצְפִּיּוֹת בְּשִׁעוּר גֵּאוֹגְרַפְיָה,
הָעֳנָשִׁים הַגְּדוֹלִים בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן –
מְקוֹרוֹת נַחַל שֶׁפַע לְחַדֵּי אַבְחָנָה
בְּאַדְמוֹת הַמִּישׁוֹר הַפְּנִימִי.