סדנת כתיבת שירה לבני ובנות נוער התורמת להגברת המודעות העצמית, החוסן הרגשי ויכולת ההתמודדות עם שינויים. בסדנה יחשפו המשתתפים לכוחה של השירה בפיתוח הזהות האישית וימצאו את שפת השיר הייחודית להם. בתום הסדנא תבחן האפשרות לפרסם שירים נבחרים בקובץ שירה צעירה.
הסדנא מונחית על ידי שוקי גוטמן, משורר, איש חינוך ומרצה לשירה וחשיבה פואטית.
בין נושאי הסדנה:
· דיוקן עצמי בשירה: מי אני בשירה?
· שפת הרגשות: על פחד והומור
· זכרון פרטי וכללי: עבר והווה
· כתיבה בעקבות תמונה: לתת מילים למראה.
· התכתבות עם טקסטים
· שפת רחוב, שירה חברתית
· הפיכת הקונקרטי למטפורי, דרך החלון
· כתיבה במרחב, הבית שלנו.
· שפת החלומות
· הקול בשיר, גוף ראשון, שני , שלישי
· שירה עברית חדשה
· רעיונות חדשים ליצירה
גיל ההתבגרות מציב בפני נערים ונערות אתגר של פיתוח זהות אישית וגיבוש האישיות לקראת היותם בוגרים. לכתיבה כוח רב בפיתוח הזהות האישית, יכולת ההתבוננות הפנימית, הגברת המודעות העצמית ועימה חוסן רגשי ויכולת התמודדות עם אתגרים, מעברים ושינויים בחיים.
בסדנה יתנסו המשתתפים בכתיבה באופנים שונים ומגוונים, יתנסו בתרגילי כתיבה יצירתיים וימצאו את השפה הייחודית לכל אחד ואחת מהם.
בתום הסדנא תבחן האפשרות לפרסם כתבים נבחרים באסופה.
"נתן לי קצת הזדמנות לכתוב את מה שעובר לי בראש בלי להרגיש שזה "מוזר" או משהו כזה. זו הייתה אחת מהפעמים הראשונות שכתבתי שיר או משהו כזה (יחסית לדברים אחרים שכתבתי) ועכשיו אני גם יותר מבינה למה לכתוב שירים."
"למדתי לאלתר יותר בכתיבה שלי ולמצוא רעיונות יצירתיים לכתוב עליהם. למדתי לכתוב מהלב. היום יש לי פנקס קטן כל הזמן, בו אני כותבת רעיונות לשירים".
"פעם בשבוע שאני יודע שאלמד משהו אחר ממה שידעתי או שחשבתי שאלמד. תרגילים משונים ומיוחדים שמוציאים את הקול שלי, זה שהחבאת לפני שנים. הסדנה הוציאה לי את הקול שהחבאתי, את הקול שפחדתי שלא ירצו לשמוע אבל שוקי לימד אותי שהנייר אוהב לשמוע הכול ורוצה לשמוע עוד תמיד."
הַמּוֹרָה לְגֵאוֹגְרַפְיָה תָּמָר
לִמְּדָה אוֹתִי בְּדַרְכָּהּ
רָזֵי הִתְבּוֹנְנוּת אִישִׁית
בִּיצוּרֵי אֱנוֹשׁ טִיפּוּסִיִּים.
פָּקְדָה עָלַי לִפְרָקִים
לְהִתְיַדֵּד עִם פִּנַּת הַחֶדֶר,
גּוּפִי מֻפְנֶה לְמֶרְכַּז הַכִּתָּה,
גַּבִּי מְלַטֵּף קִיר מִתְקַלֵּף.
בְּעוֹדָהּ מִתְאוֹנֶנֶת אֲרֻכּוֹת
עַל הָאַקְלִים הַיָּם תִּיכוֹנִי
וּתְנָאֵי הַשֶּׁטַח הַקָּשִׁים,
הִבַּטְתִּי בְּיַלְדֵי הַמֵּאָה.
צַמּוֹת אַפְרִיקָאִיּוֹת לַיַּלְדָּה הַיָּפָה,
פָּנִים סְמוּקוֹת לַמְּשַׂחֲקִים בְּכַדּוּר,
עֵינַיִם טְרוּטוֹת לְקוֹרְאֵי הַסְּפָרִים
וּלְמִי שֶׁעָצוּב הַיּוֹם.
הַתַּצְפִּיּוֹת בְּשִׁעוּר גֵּאוֹגְרַפְיָה,
הָעֳנָשִׁים הַגְּדוֹלִים בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן –
מְקוֹרוֹת נַחַל שֶׁפַע לְחַדֵּי אַבְחָנָה
בְּאַדְמוֹת הַמִּישׁוֹר הַפְּנִימִי.