שוקי גוטמן

שוקי גוטמן, אמן מילים, משורר ומנטור להתפתחות אישית באמצעות כתיבה. יזם תרבות, מרצה, מנחה אירועי תרבות, סדנאות כתיבה להתפתחות אישית. שופט בתחרויות סיפורים קצרים ושירה.

שיריו התפרסמו בקבצי שירה ובכתבי עת שונים וכן בשישה ספרי שירה משלו – 'פסנתר מושתק קול'  (2016);  'מיקוד עצמי' (2018); 'כוכבים ביום' (2020); 'לאן אתה רץ?' (2020); 'מה איבדת בפולין?'(2022); 'פחד הגבהים של הפינגווינים' (2024). סיפרו 'מה איבדת בפולין' תורגם לאנגלית ויצא תחת השם: 'What Did You Lose in Poland'

בשנת 2016 ייסד שוקי את 'אשכולות פואטיקה שירה עברית לעם' – בית לשירה ויצירתיות הפועל להפצת שירה והגברת המודעות לחשיבות הכתיבה בהתפתחות אישית. מטרתה המרכזית של 'אשכולות פואטיקה' היא להנגיש את השירה וכתיבה בכלל לקהילה במרכז ובפריפריה, באמצעות מפגשי שיח שירה, אירועי שירה, הרצאות וסדנאות. בנוסף, ל'אשכולות פואטיקה' הוצאה לאור, המציעה הדרכה, עריכה והוצאת ספרי שירה.
יליד 1966, כפר סבא. בעל תואר בוגר במדעי המדינה (האוניברסיטה העברית) ותואר שני בחינוך והוראה רב-תחומית (אורנים – המכללה האקדמית לחינוך). למד בסדנאות השירה של הליקון – בית הספר לשירה. נשוי ואב לשלושה בנים. חי ויוצר בפרדס חנה כרכור.

בקיצור, אהבה

הָעוֹלָם יָפֶה
וַהֲדָרוֹ מְתַעְתֵּעַ.
אַף אִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁלֹּא,
פֶּלֶא מִתְרַחֵשׁ.

מִמֶּרְחַק שְׁנוֹת מָעוֹף הֵבַנְתִּי:
קְצָרָה הַדֶּרֶךְ לָאֱמֶת.
טִפְּשׁוּת נִתְּנָה לְחַכְמֵי הַלֵּב
וְכִעוּר לְחַדֵּי הָעַיִן.

הָעוֹלָם יָפֶה וּמוֹשֵׁךְ בְּחוּטֵי נַיְלוֹן.
בְּרִיחָה לֵילִית לְאִיֵּי הַצָּפוֹן
מְקִלָּה עַל מְנוּחַת צָהֳרֵי הַמָּחֳרָת,
וּמְשִׁיבָה אֶת רוּחוֹת הַדִּמְיוֹן.

אַף אִם נִדְמֶה שֶׁלֹּא,
פֶּלֶא מִתְרַחֵשׁ.

אני מאמין

השירה היא בעלת תפקיד חשוב ורב ערך בחינוכו של אדם. שירה המקפלת בתוכה עושר שפתי, ערכי ורגשי, משפיעה על הפרט, אומרת את מה שאין מדברים ורואה את הבלתי נגלה וככזו היא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה לחיזוק מרכיבים קוגנטיביים וחוסן רגשי. יש בה כדי לחשוף בני נוער לערכים חברתיים מוסכמים של הומניזם, אהבת המדינה, אזרחות טובה ועידוד ליצירתיות וחשיבה ביקורתית עניינית. יש בה, בשירה, אמירה ומראה חברתית, תרבות שיח, סובלנות ורגישות כערכים ראויים לחברה דמוקרטית ובריאה.

חשוב לקיים חשיבה מערכתית חדשה כדי לחזק את מעמד האמנות בכלל והשירה בפרט על מפת החינוך בארץ ובמסדרונות בתי הספר. יש לפתח תוכניות הוראה רב תחומיות נרחבות  ולהקצות שעות לימוד. מוצע לאפשר למורים חופש פעולה ועצמאות רבה בבחירת שירים והזמנת משוררים, פעילויות פואטיות כחלק בלתי נפרד ומוכר, ללמד שירה שלא נלמדת לבחינת הבגרות ואף לא אצל ההורים בבית. מהפכת השירה תורגש באופן ממשי בשיפור תנאי אקלים בית סיפרי.

שוקי גוטמן – מייסד 'אשכולות פואטיקה'. 

אדם אשיר

זְהָבִית, הַמּוֹרָה לְלָשׁוֹן, אוֹמֶרֶת
שֶׁאֵין כָּזֶה דָּבָר:
אָדָם אָשִׁיר.
תּוּכַל לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר
אוֹ לָשִׁיר,
אֲבָל לֹא אָשִׁיר.

וַאֲנִי אוֹמֵר
אֵין כָּזֶה דָּבָר,
אִם יֵשׁ עֲשִׁירִים יֵשׁ אֲשִׁירִים.

מֶחְקָר שֶׁהִתְפַּרְסֵם בִּכְתַב עֵת לִבְרִיאוּת הַצִּבּוּר
קוֹבֵעַ: מְאֻשָּׁר הוּא אָדָם
שֶׁאָכַל שְׁמוֹנָה פֵּרוֹת וִירָקוֹת בְּיוֹם.

אָדָם אָשִׁיר
שֶׁפַע עֲלִיּוֹת וּמוֹרָדוֹת,
בַּעַל הוֹן אַהֲבָה,
נִכְסֵי שָׁנִים,
מְרֻבֵּה חָכְמַת עוֹלָם.
הַכֹּל כְּבָר טוֹב
וְלֹא יִלָּקַח.

תָּשִׁיר, תָּשִׁיר
אָדָם אָשִׁיר.
וַאֲנִי שָׁר.

משוררים קוראים

המשורר רוני סומק קורא מתוך 'כוכבים ביום':

המשוררת ציפי שחרור קוראת מתוך 'פחד הגבהים של הפינגווינים':

המשוררת מיכל דורון קוראת מתוך 'לאן אתה רץ':

מכתבי הערכה

פסנתר מושתק קול

חוצן

אֲנִי חוּצָן,
לֹא נוֹלַדְתִּי כָּאן.
בַּעַל אֶזְרָחוּת גְּלוֹבָּלִית.
אִישׁ הָעוֹלָם הַגָּדוֹל.

בָּאתִי לֶאֱסֹף פְּחָדִים,
סוֹדוֹת שְׁמוּרִים בְּמַרְתְּפֵי לֵב.

אֲנִי חוּצָן,
מֵעַרְבוֹת הַמַּפָּל הַבָּטוּחַ.
קְשֵׁה הַבְחָנָה בְּמַבָּט רִאשׁוֹן,
יְצוּר קוֹפְצָנִי בָּשָׂר וָדָם,
רוֹדֵף צֶדֶק אֱנוֹשִׁי.

הַזְמָנָה רִשְׁמִית, קָפֶה הָפוּךְ?
עֵינֵי רָדָאר קוֹלְטֵי אֵדִים
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹפֵךְ חֶלְקִיקֵי אוֹר 
קְסָמִים,
הֶחָלָל נִרְאֶה אַחֶרֶת.

מיקוד עצמי

אהבה קדומה

בּוֹאִי אֵלַי, אַהֲבָה קְדוּמָה,
חֲבֵרַת אֱמֶת, וְתִתְפַּשְּׁטִי.  

מָאַסְתִּי בְּמַעֲרֻמֵּי בָּשָׂר,
פָּנִים נְפוּלוֹת,
גּוּף רוֹעֵד וְשָׁבוּר.

אֲקַנֵּא לָךְ
עַד זְרִיחָה
בְּקֹר בֹּקֶר מְלַטֵּף,
אֶתְרוֹצֵץ בְּנַעֲלַיִם בֻּצִּיּוֹת
בִּשְׂדֵה זְרִיעַת שִׁיר מַעֲלוֹת.

כוכבים ביום

כל מי שנפל

כָּל מִי שֶׁנָּפַל
יוֹדֵעַ מֻבְהָקוֹת
בַּמֶּה כְּרוּכָה קִימָה
אַחֲרֵי נְפִילָה.

לָכֵן יֵשׁ לְהֵאָחֵז
בְּחֵפֶץ קַל
סְפוּג רוּחַ הִתְעַלּוּת
וְשִׂמְחָה עוֹדֶפֶת.

לְקַוּוֹת לַטּוֹב
וְלָקַחַת אֶת זֶה מִכָּאן.

לאן אתה רץ?

כשאגדל

כְּשֶׁאֶגְדַּל
אֶהֱיֶה כְּמוֹ אָבִי הַדַּיָּג,
הוּא אוֹמֵר לִי.
גֶּבֶר שֶׁעוֹבֵד קָשֶׁה,
מְחַפֵּשׂ דָּגִים בַּיָּם
וְסַכָּנוֹת בַּנָּמֵל.
אֶמְכֹּר בַּבֹּקֶר
אַרְבָּעָה טוֹן דָּגִים
וּבַחֹשֶׁךְ אֶצְלֹף
בְּרוּחַ קָרָה.

פַּעַם, אַחֲרֵי לֵיל סְעָרָה
עַל חַרְטוֹם סִירָה,
הוּא נֶאֱבַק בְּגַלִּים אַכְזָרִיִּים
וְהִתְהַפֵּךְ אֶל קִרְבּוֹ שֶׁל הַיָּם
דַּל כֹּחוֹת,
בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת.

צָלַל
וְכִמְעַט נִלְכַּד.

לְבַסּוֹף שָׁב לַמֵּזַח
בְּרֶשֶׁת רֵיקָה
וּבְכָבוֹד שֶׁל מֶלֶךְ יַמָּאִים.

כְּשֶׁאֶגְדַּל
אֶהֱיֶה כְּמוֹ אָבִי הַדַּיָּג,
בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת.

מה איבדת בפולין

אל תיסע

כְּשֶׁאַתָּה מוֹחֵל,
לְפֶתַע אַתָּה אוֹהֵב
גְּבִינָה לְבָנָה מְעֻדֶּנֶת
וּמְוַתֵּר עַל מְנַת חָרוֹן
שֶׁהוּכְנָה לִכְבוֹדְךָ.

כְּשֶׁאַתָּה מוֹחֵל,
בִּזְרִיזוּת תּוּכַל לִרְזוֹת
וְלֹא לַחְלוֹת בְּשַׁפַּעַת,
וּלְהֵאָטֵם מֵרַעַשׁ סְבִיבָה.

כְּשֶׁאַתָּה מוֹחֵל,
דַּעְתְּךָ לֹא מִתְבַּלְבֶּלֶת.
אַתָּה זוֹכֵר
לֶאֱהֹב.

פחד הגבהים של הפינגווינים

כשאתה מוחל

כְּשֶׁאַתָּה מוֹחֵל, לְפֶתַע אַתָּה אוֹהֵב גְּבִינָה לְבָנָה מְעֻדֶּנֶת וּמְוַתֵּר עַל מְנַת חָרוֹן שֶׁהוּכְנָה לִכְבוֹדְךָ.כְּשֶׁאַתָּה מוֹחֵל, בִּזְרִיזוּת תּוּכַל לִרְזוֹת וְלֹא לַחְלוֹת בְּשַׁפַּעַת, וּלְהֵאָטֵם מֵרַעַשׁ סְבִיבָה.כְּשֶׁאַתָּה מוֹחֵל, דַּעְתְּךָ לֹא מִתְבַּלְבֶּלֶת. אַתָּה זוֹכֵר לֶאֱהֹב.