סדנה בת 6 מפגשים לדיוק עצמי, שייכות ומשמעות באמצעות כתיבה
יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים שהגיע הזמן לעצור.
לא משום שהדרך הייתה שגויה, אלא משום שאנו מבקשים לשאול מחדש:
מי אני היום? מה באמת חשוב לי? ולאן אני רוצה להמשיך מכאן?
"סלפי פואטי" היא סדנה ייחודית המבוססת על מודל "שפת השייכות", המזמינה את המשתתפים למסע אישי של גילוי, דיוק והתחדשות באמצעות כתיבה אינטואיטיבית, שיח קבוצתי, התבוננות פנימית וכלים מעשיים ליצירת פרק חיים חדש.
במהלך ששת המפגשים נלמד כיצד המילים שאנו בוחרים אינן רק מתארות את חיינו – הן מעצבות את הזהות שלנו, משפיעות על הבחירות שלנו ומאפשרות לנו ליצור חיים מדויקים ובעלי משמעות.
הסדנה משלבת כתיבה אינטואיטיבית, תרגילי התבוננות, שירה, שיח קבוצתי מונחה וכלים לדיוק עצמי וקבלת החלטות.
הכתיבה מאפשרת לכל משתתף לפגוש את עצמו מחדש.
השיתוף בקבוצה מאפשר לגלות שאיננו לבד בשאלות, בהתלבטויות ובאתגרי החיים.
כך נוצר תהליך אישי משמעותי בתוך קבוצה תומכת, בטוחה ומכילה.
לכל מי שנמצא בתקופת שינוי או מעבר.
למי שיצא או עומד לצאת לפנסיה.
למי שמבקש לעצור, להתבונן, לדייק את דרכו ולבנות פרק חיים חדש מתוך בחירה, משמעות ושייכות.
אין צורך בניסיון קודם בכתיבה.
מספיק לב פתוח ונכונות לצאת למסע.
"סלפי פואטי" אינה סדנה של עצות או פתרונות מוכנים.
זהו תהליך המאפשר לכל משתתף למצוא את המילים המדויקות שלו, לזהות את המקום שבו הוא נמצא, ולבחור מתוך מודעות את המקום שאליו הוא מבקש להגיע.
הדרך אינה מתחילה בתשובות.
היא מתחילה בשאלות הנכונות.
והיא ממשיכה במילים המדויקות.
כי כאשר יש מילים – יש בהירות.
כשיש בהירות – יש בחירה.
כשיש בחירה – יש כיוון.
וכשיש כיוון – אפשר להתחיל לכתוב את הפרק הבא של החיים.
"למדתי לכתוב מהלב. היום יש לי פנקס קטן כל הזמן, בו אני כותבת רעיונות לשירים"
"פעם בשבוע שאני יודע שאלמד משהו אחר ממה שידעתי או שחשבתי".
"הסדנה הוציאה לי את הקול שהחבאתי, את הקול שפחדתי שלא ירצו לשמוע אבל שוקי לימד אותי שהנייר אוהב לשמוע הכל ורוצה לשמוע עוד תמיד."
עָמֹק בִּפְנִים אַתָּה יוֹדֵעַ
מִי מְטַפֵּל בְּךָ בַּיָּמִים,
אֵיפֹה אַתָּה כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה
וְאֵיזֶה מִתְבַּגֵּר הָיִיתָ.
הוּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה נֶהְדֶּרֶת,
עָמֹק בִּפְנִים אַתָּה יוֹדֵעַ.
עַד אֵיזֶה גִּיל תָּהִיתָ
אֵיפֹה אַתָּה כְּשֶׁזֶּה קוֹרֶה?
הִתְקַלַּפְתָּ לִכְבוֹד הַשָּׁעָה,
הוּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה נֶהְדֶּרֶת.
שַׁתֵּף בְּמַחְשָׁבוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת
עַד אֵיזֶה גִּיל תָּהִיתָ.
גִּלִּיתָ מַשְׁאַבֵּי רוּחַ וּתְנוּעָה,
הִתְקַלַּפְתָּ לִכְבוֹד הַשָּׁעָה.
סַפֵּר עַל חֲלוֹמוֹת סוֹעֲרִים,
שַׁתֵּף בְּמַחְשָׁבוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת.
הִתְבּוֹנֵן בְּגוּף מְחֻסַּן זְמַן,
גַּלֵּה מַשְׁאַבֵּי רוּחַ וּתְנוּעָה,
מֵידָע חִיּוּנִי לַצַּעַד הַבָּא,
סַפֵּר עַל חֲלוֹמוֹת סוֹעֲרִים.
גִּלִּיתָ מַשְׁאַבֵּי רוּחַ וּתְנוּעָה,
מִי מְטַפֵּל בְּךָ בַּיָּמִים.
סַפֵּר עַל חֲלוֹמוֹת סוֹעֲרִים,
עָמֹק בִּפְנִים אַתָּה יוֹדֵעַ.